פסק-דין בתיק ת"ק 16585-07-12

בתאריך 12.1.12, בשד' ההסתדרות, בכיוון הנסיעה מדרום לצפון, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובע, מונית, הנהוגה על ידו ובין רכב הנהוג על ידי הנתבעת.

לטענת התובע, כמפורט בכתב תביעתו, נהג במוניתו בנתיב הימני הקיצוני, המיועד לתחבורה ציבורית בלבד.

הנתבעת, שנסעה בנתיב האמצעי, סטתה לעברו ופגעה עם הפינה הקדמית ימנית של רכבה במרכז הדופן השמאלי של המונית.

הנתבעת לא הגישה כתב הגנה, ברם, בהסכמת התובע, שטחה את טענות הגנתה בביהמ"ש.

לגירסתה, נסעה בנתיב השמאלי הקיצוני, הוא הנתיב המיועד לפניה שמאלה בלבד, כאשר הינה מבקשת כל העת לסטות ימינה לנתיב המיועד לנסיעה ישר קדימה, לכיוון הקריות.

לדבריה, בנוסעה באיטיות ולאחר שכבר הצליחה להשתלב בנתיב הימני - חשה לפתע במכה בצד הימני קדמי של רכבה.

הנתבעת גרסה כי לא ראתה את המונית קודם לתאונה.

לאחר מתן עדותו של התובע, במהלך עדותה של הנתבעת, בתשובה לשאלות ביהמ"ש, הוסיפה הנתבעת וטענה כי ראתה את המונית כשהינה רחוקה ממנה ולכן השתלבה בנתיב הימני, אך התובע "נתן גז ונכנס".

בהמשך סייגה את דבריה ולא היתה בטוחה אם ראתה את המונית קודם לתאונה, אם לאו (עמ' 2   ש' 23-26 לפרוט').

הנני מקבלת כמהימנה עליי את גירסת התובע על כך שהתאונה התרחשה בעת שהנתבעת סטתה מנתיבה אל עבר נתיב נסיעתו שלו ופגעה במוניתו.

הנני דוחה את האפשרות כאילו התאונה התרחשה לאחר שהנתבעת כבר השתלבה בנתיב הימני ואילו התובע הוא שסטה לעברה ופגע בה, כנטען על ידי הנתבעת.

גירסה זו אינה מתיישבת כלל וכלל עם סימני הפגיעה שברכב התובע ובמיקומם ואף לא עם מיקום הנזקים ברכב הנתבעת, כנטען על ידה (למרות שלביהמ"ש לא הוצג כל תיעוד לעניין הנזקים ברכב הנתבעת).

לקביעתי, הנתבעת היא שנהגה ברכבה בחוסר זהירות וברשלנות, סטתה ימינה שלא כדין, בניגוד לקביעות תקנות התעבורה, תוך שאינה מוודאת כלל או שאינה מוודאת כדבעי כי הינה יכולה לעשות כן בבטחה, מבלי לגרום לנזק לרכב אחר או אף מבלי לגרום לו להפרעה ובפועל פגעה במונית שנסעה באותו נתיב אליו סטתה הנתבעת.

לא מצאתי אף כי הוכחה רשלנות תורמת כלשהי של התובע לקרות התאונה.

זאת, כאשר לא הוכח כי התובע היה יכול למנוע את אירוע התאונה ולא עשה כן.

יתר על כן; מסימני הנזק ברכבו של התובע עולה כי הוא הקדים עם חלק גדול של מוניתו את רכב הנתבעת, בעת שזו פגעה בו ולמרות כן לא ראתה הנתבעת כלל את המונית הנוסעת לימינה ומקדימה את רכבה שלה.

על בסיס כל האמור לעיל, הנני קובעת כי הוכחה אחריותה המוחלטת והבלבדית של הנתבעת לקרות התאונה ולתוצאותיה.

לכתב התביעה צורפה חוו"ד של שמאי בדבר אומדן הנזקים שנגרמו למונית, בסך של 3,200 ש"ח    (ללא מע"מ) וירידת ערך צפויה בסך של 1,308 ש"ח.

כל זאת, כאשר התובע לא תיקן עדיין את מוניתו.